המוח הוא האיבר הרגיש ביותר בגוף למחסור בחמצן. לכן, למרות שהוא שוקל כ-1,300 גרם בלבד, הוא זוכה בכחמישית מאספקת החמצן לגוף.
אם חמצן לא מגיע למוח במשך כ-7 שניות, נגרמת התעלפות. יש לכך סיבה. הגוף דואג 'להפיל' אותנו למצב מאוזן, כדי להזרים כמה שיותר חמצן למוח.
אם המוח לא קיבל דם מחומצן במשך 4 דקות, צפוי לו נזק תמידי ובלתי הפיך. זו הסיבה לחשיבות ההחייאה המוקדמת: מוח.
בגיל 20 מגיע המוח למשקלו המירבי. במרוצת העשורים הבאים לחיים ימותו כמיליארד תאי עצב במוח, ומשקלו יפחת בכ-100 גרם.
על פי ההערכות, מוחנו מסוגל לאחסן כמות מידע שגדולה מ-4 מיליון מגבייט (יותר מ-5,000 דיסקים). כשאנחנו שולחים מסר למוח, הוא נע בסיבי העצב במהירות של כ-200 קמ"ש.
מוחנו פעיל הרבה יותר בזמן שינה מאשר בזמן צפייה בטלוויזיה. הדבר מתבטא גם בצריכת האנרגיה של הגוף: אנחנו שורפים יותר קלוריות בשנתנו מאשר בעת הצפייה במרקע.
במהלך שנת החלום ( REM ) משתק המוח את שרירי הגוף – מה שמונע מאיתנו ליפול מהמיטה.
תקווה לעיוורים: ב-17 בינואר 2000 הצליחו רופאים להשיב את ראייתו של ג'רי, אמריקאי שהתעוור 36 שנים קודם לכן בעקבות חבלת ראש. על ראשו הותקנו מצלמות וידיאו ממוחשבות, שמחוברות לאלקטרודות שצמודות למוחו. מחשב זעיר מעבד את תמונות הווידיאו, אשר נשלחות ל-68 אלקטרודות שצמודות למוחו של ג'רי באזור 'קליפת הראייה'. ג'רי מצליח כיום לראות באיכות שדומה לזו של אדם קצר רואי.
מתוך: הגוף שלנו - עובדות מדהימות על המתרחש בתוכנו
ועוד בנושא טיפול בתאי גזע