עושים אהבה בטבע: סודות החיזור של החיות

בשונה אולי מאיתנו, בעלי החיים לא זקוקים לתזכורת בלוח השנה שהגיע הזמן להשקיע בבת או בן הזוג ולטפח את האהבה. היום (ה'), כשברחבי העולם חוגגים את יום האהבה, החיות ימשיכו בחיזוריהן כמו שעשו אתמול וכמו שיעשו מחר. מי אמר שאין לנו מה ללמוד מהן?

העגורים נחשבים למודל לחיקוי בכל הקשור לנאמנות זוגית. "ברגע שהם הפכו לזוג הם יבלו את שארית חייהם יחד וידאגו לחזר אחת אחרי השני במהלך כל ימות השנה", הסביר עודד גלילי, איש הקרן הקימת לישראל. "זו תופעה נדירה יחסית בקרב ציפורים ובעלי חיים ששומרים על קשר נאמן לשנים רבות".

מה סוד החיזור של העגורים? "בדומה לבעלי חיים רבים אחרים בטבע, החיזור מבוסס על עיקרון פשוט של סיכון עצמי לטובת בת הזוג. ככל שהפרט יהיה בולט יותר בשטח ויחשוף את עצמו לטורפים, הוא משדר מסר ברור לנקבה שיש לו יכולת הישרדות גבוהה, והוא מוכן לסכן את עצמו למענה". 

החיזור מתבצע באמצעות ריקוד מוקפד. בריקוד מרים העוגר נוצה מהקרקע ומשליך אותה לעבר בת הזוג כמחווה. "בהמשך רוקדים שני העגורים זה עם זו, אחד מול השנייה תוך נפנופי כנפיים עזים, ושילוב של דילוגים קלים וקולות חיזור. המטרה היא בעיקר לשעשע זה את זו, כדי לאותת שהם מעוניינים בהמשך הקשר". העגורים חורפים בישראל וניתן לראות אותם כעת בפעולה באגמון החולה. 

גם החוברה - עוף היבשה הגדול - מפגינה חיזור מרהיב. ניתן למצוא אותה בעיקר באזור הנגב המערבי, בחולות ניצנה ולעיתים היא מגיעה דרומה עד לאילת. "לקראת עונת הדגירה שתחל בקרוב, הזכרים מנפחים את עצמם ונראים כמו טווסים. הזנב והחזה זוכים לנפח אדיר והם פוצחים בריקוד בו הצוואר נשלף קדימה ואחורה", הסביר יורם גולדרינג, אקולוג בקק"ל. "השינויים שהם עוברים בזמן החיזור לעומת המראה שלהם בדרך כלל גדולים ומשמעותיים, עד שלעיתים נדמה שמדובר בשתי ציפורים שונות לחלוטין".

זה לא היופי, זו הבולטות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

גלילי מציין כי בעוד שהחיזור בקרב העגורים נחשב להדדי, בקרב ברווזי הבר מדובר בתהליך מסורתי יותר בו מתהדר הזכר בנוצות צבעוניות ובולטות במטרה להרשים את הנקבה - "למרות שהיופי כאן לא משחק תפקיד עיקרי, אלא מידת הבולטות", הוא מדגיש. "ברווז הבר שולח מסר לנקבה שהוא אמיץ דיו להבליט את עצמו, כך שהיא תוכל לבחון את יכולת ההישרדות שלו. הדבר נועד לעזור לה לבחור מבין כל הזכרים מי המתאים ביותר - מי יסתכן אך לא יהפוך לטרף ויוכל לשמש כהורה לאורך זמן".

ריח וסרנדות קוליות 

לריח יש חלק חשוב בטקסי החיזור בקרב בעלי החיים. בעוד שבני האדם מסתערים על בקבוקי הבשמים, הפילה והנאקה (נקבת הגמל) נעזרות בריח השתן. "כשהגמל טועם משתן הנקבה הוא למעשה יכול לדעת האם היא בשלה להזדווגות או שמא עליו להשקיע את מאמציו במקום אחר", מסביר גלילי. 

טעם השתן יקבע את המשך היחסים (צילום: ברוך פיגנבאום)

מתנות - זה תמיד עובד

אבל לא רק חוש הריח משחק תפקיד אלא גם חוש השמיעה. הלוויתן גדול הסנפיר למשל, משתמש ביכולותו הקולית כדי להרשים את בנות הזוג הפוטנציאליות. "השירה שלו במעמקים לא נשמעת באוזני בני האדם, אך היא מכילה צלילים רבים הנשמעים למרחקים של קילומטרים רבים, ולכן זכו לכינוי 'שירת הלוויתן'", מסביר גלילי.

קולות של אהבה. לוויתן גדול סנפיר (צילום: mct)

מאחר שלוויתנים אינם מבקרים בתדירות כה גבוהה בחופי ישראל, אפשר להסתפק בקרקורים של דו-חיים כמו צפרדעים וקרפדות. "באזור בריכות סאסא עם רדת החשיכה, ניתן להאזין לקונצרטים קולניים של הצפרדעים לאחר שהן נכנסות למים", מגלה גלילי. "הרומנטיקה לא מפותחת מאוד אצלן; במהלך ההזדווגות הזכר לופת את הנקבה בזמן שהיא מטילה את שרוכי הביצים, וסוחט ממנה עוד ועוד ביצים, תוך שהוא מפריש את זרעו עליהן ומפרה אותן".

דרך נוספת של זכרים למשוך אליהם את הנקבות היא באמצעות מזון. "ציפור החנקן נחשבת למיומנת בתחום. הזכר מציע לנקבה את הטרף שלכד במהלך הציד במקורו, עף עימו אל שיח קוצני או גדר באזור הטריטוריה שלו, ושם משפד אותו על אחד הקוצים", מסביר גלילי. "הנקבות מתרשמות מאוד מן המחווה הרומנטית ובתמורה מזדווגות עימו".