כֻלָם נָשָא הָרוּחַ, כֻלּם סָחַף הָאוֹר,
שִירָה חֲדָשָה אֶת-בּקֶר חַיֵיהֶם הִרְנִינָה;
וַאֲנִי, גּוֹזָל רַךְ, נִשְתַכַחְתִי מִלֵב
תַחַת כַנְפֵי הַשְכִינָה.

בָדָד, בָדָד נִשְאַרְתִי, וְהַשְכִינָה אַף-הִיא
כְנַף יְמִינָהּ הַשְבוּרָה עַל-ראשִי הִרְעִידָה.
יָדַע לִבִי אֶת-לִבָה: חָרד חָרְדָה עָלַי,
עַל-בְנָהּ, עַל-יְחִידָהּ.

כְבָר נִתְגָרְשָה מִכָל-הַזָוִיּוֹת, רַק-עוֹד
פִנַת סֵתֶר שׁוֹמֵמָה וּקְטַנָה נִשְאָרָה –
בֵית-הַמִדְרָשׁ – וַתִתְכַס בַצֵל, וָאֱהִי
עִמָהּ יַחַד בַצָרָה.

וּכְשֶכָלָה לְבָבִי לַחַלּוֹן, לָאוֹר,
וּכְשֶצַר-לִי הַמָקוֹם מִתַּחַת לִכְנָפָהּ –
כָבְשָה ראשָהּ בִכְתֵפִי, וְדִמְעָתָהּ עַל-דַף
גְמָרָתִי נָטָפָה.

חֶרֶשׁ בָכְתָה עָלַי וַתִתְרַפֵק עָלָי,
וּכְמוֹ שָכָה בִּכְנָפָהּ הַשְבוּרָה בַעֲדִי:
"כּלּם נָשָא הָרוּחַ, כּלם פָרְחוּ לָהֶם,
וָאִוָתֵר לְבַדִי, לְבַדִי..."

וּכְעֵין סִיּוּם שֶל-קִינָה עַתִיקָה מְאד,
וּכְעֵין תְפִלָה, בַקָשָה וַחֲרָדָה כְאַחַת,
שָמְעָה אָזְנִי בַבִכְיָה הַחֲרִישִית הַהִיא
וּבַדִמְעָה הַהִיא הָרוֹתַחַת –